המונח דיכאון חורף הוא שכיח מאוד בעולם הרפואה בכלל והפסיכולוגיה בפרט. מדובר בתופעה מוכרת במדינות רבות, בעיקר במדינות בהן השמש שוקעת מוקדם ומרבית הזמן חשוך. כך למשל, הנתונים מלמדים שבמדינות סקנדינביה, קרוב ל-10 אחוז מהאוכלוסייה מתמודדת עם מצב זה.
בעיקרון, דיכאון חורף הוא למעשה דיכאון עונתי, אך הוא מופיע בעיקר בחורף בגלל השינויים במזג האוויר וכן בגלל השינויים הסביבתיים השונים. מלבד החושך הממושך, מדובר על תנאים שאינם מאפשרים לצאת מהבית באופן סדיר, דבר אשר יכול להקשות מאוד על אנשים שחיים בגפם, בין אם מדובר בצעירים וצעירות רווקים וביתר שאת, על אנשים מבוגרים שנמצאים לבדם ונאלצים להתמודד בעצמם עם הסיטואציה.
התסמינים של דיכאון חורף הם שונים. בין היתר זה בא לידי ביטוי בעצבות ותחושת מועקה, חוסר רצון לצאת מהבית בכלל ומהמיטה בפרט, אכילה מוגברת, עייפות ממושכת, חוסר חשק לעשות דברים, ועוד. חשוב לומר, אומנם מדובר על דיכאון עונתי, מה שאומר שאין בהכרח המשכיות לכך בהמשך, אך אנשים שמתמודדים עם דיכאון זה, צריכים לקחת בחשבון, יש היתכנות גבוהה שהם יתמודדו איתו גם בחורף הבא, וכן ייתכן ומדובר על משהו עמוק יותר, אשר עלול להתפרץ בלי קשר לחורף.
דיכאון חורף, כאמור, הוא עניין אשר נפוץ במדינות סקנדינביה ומדינות בהן יש יותר שעות חושך מאשר שעות אור בתקופה זו, אך אין זה אומר שאי אפשר למצוא את עצמנו מתמודדים עם תופעה זו גם במדינות אחרות, כולל בישראל. לא מעט אנשים מבוגרים אשר חיים לבדם, ללא בני או בנות זוג וללא משפחה, מוצאים את עצמם מתמודדים עם דיכאון כזה, בפרט אם נלווים לכך קשיים נוספים בחייהם, קשיים כלכליים, בריאותיים וכן קשיים אחרים שמורגשים בחיים ויכולים להתבלט בתקופה זו. לעיתים אפילו ילדים יכולים לסבול מדיכאון חורף בשיעור גדול יותר מאשר בתקופות אחרות. במקרה כזה מומלץ להיוועץ עם פסיכולוג ילדים מומלץ.
לכן הטיפול בדיכאון חורף חייב לכלול מפגשים עם אנשים, כולל אנשי מקצוע אם יש צורך בכך, יצירת תחושת חיוניות, רלוונטיות, חשיפה למקומות מוארים, מקומות ״חיים״. לא משנה באיזה גיל מתמודדים עם התופעה, חייבים לנקוט בצעדים אלו וצעדים אחרים בשביל לצאת מהמצב, על מנת שהוא לא יקצין בעת הזאת ובהמשך.
המידע נמסר בחסות פורטל הפסיכולוג שלי – מרכז פסיכולוגים ארצי


