התמודדות עם פחדים

כולנו עוברים ימים קשים ומתמודדים עם מצב חירום המהווה גורם לחץ. המצב מעורר בכולנו, גדולים וקטנים, תחושות כאב, עצב, חשש דאגה וחוסר ביטחון. האירועים השונים אינם פוסחים על ילדים צעירים, החשופים לאמצעי התקשורת ולתגובות המבוגרים בסביבתם.

בתקופה זו הורים ואנשי חינוך מתלבטים בסוגיות שונות הנובעות ממצב החירום:

* עד כמה הילדים מבינים את המתרחש?

* האם כדאי להסביר את המצב או שמא זה עלול להגביר את החרדות שלהם?

* איך אפשר לדעת האם תגובת הילדים טבעית ומתי לערב אנשי מקצוע?

* איך אנו המבוגרים נצליח להרגיע את הילדים כאשר גם אנחנו חווים מצוקה?

מבוגרים נוטים להתייחס לתקופת הילדות כאל תקופה קסומה ורגועה ומנסים להגן על ילדיהם מהמציאות הקשה. אך כיום מקובל להתייחס אל ילדים בגיל הרך כמי שחשופים במציאות הן לחוויות הטובות והן ללחצים. למעשה, בהתפתחותו התקינה של כל ילד הוא חשוף לחרדות ולפחדי

שונים המהווים חלק מבניית אישיותו ורכישת כישורי התמודדות עם העולם שסביבו. כך מתמודדים ילדים בשנות חייהם הראשונות עם משברים שונים הנובעים מעצם ההתפתחות (תהליכי גמילה, מעבר ממסגרת הבית למסגרת לימודית חיצונית ועוד).

גם ילדים, כמו מבוגרים חווים עצב, בלבול, פחד ומצוקה בתקופות משבר. אין ספק כי ילדים קולטים מצבי חיים ומבינים כי אירועים קשים מתרחשים בסביבתם גם כאשר "לא מספרים להם". ילדים חשופים לאמצעי התקשורת ולמהדורות החדשות העובדות שעות נוספות בתקופה זו ומביאות עמן בשורות קשות וכואבות. בנוסף לכך הם שומעים שיחות של מבוגרים אשר אינם בהכרח מודעים לכך שמקשיבים להם.

על מנת לסייע לעצמנו ולילדינו בהתמודדות עם המצב עלינו להבין מהו בעצם "מצב חירום"? הכוונה היא למצב בו מופר האיזון של האדם או הארגון עקב איום על חיי האדם או על חיי קרוביו, עומס יתר או קטיעה של חיי השגרה.

עצמת הפחד והחרדה שאנו מפגינים במצב החירום מושפעת מגורמים רבים וביניהם התנסויות במצבים דומים, תוצאות ההתנסויות הללו, סגנון ההתמודדות האישי של כל אחד, מידת התמיכה שאנו מקבלים מבני משפחה או מחברים ועוד. חשוב להבין כי ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. אופן התגובה וההתמודדות של הילדים נובע מגילם הצעיר ומהשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

בצורת החשיבה של הילד הצעיר נמצא מספר מאפיינים בולטים וביניהם החשיבה האגוצנטרית והחשיבה המאגית.

כאשר מדברים על חשיבה אגוצנטרית הכוונה היא לנטייה של הילד לראות את עצמו במרכז העולם. כתוצאה מצורת חשיבה זו הילד עשוי לתפוס את האיום כמכוון אליו באופן ישיר. אם נוסיף לכך את העובדה שתפיסת הזמן והמרחב של הילד הצעיר אינם מפותחים דיים, נבין כי קשה לילד להעריך את מידת הקרבה של הסכנה ואת מידת המוחשיות והמיידיות שלה עבורו. כך קורה שילדים, גם אם אין איום מוחשי ומיידי כלפיהם, עשויים להגיב כאילו הסכנה מיידית וקרובה.

כך לדוגמא, ילד צעיר ממרכז הארץ השומע על לחימה בג'נין ובשכם, או על ירי טילים בצפון אינו מבין כי הלחימה רחוקה ממקום מגוריו ועשוי לחשוש כי גם ביתו נמצא בסכנה. אין ספק כי המצב בו אנו נמצאים היום מורכב יותר מבעבר, אז הלחימה הייתה בחזית ואילו העורף היה מוגן ובטוח.

כאשר מצרפים לחשיבה האגוצנטרית את החשיבה המאגית, תפיסה אומניפוטנטית ובלתי מציאותית של הילד לגבי יכולותיו, המצב רק נהיה יותר מורכב. ילד צעיר עשוי לחשוב שביכולתו להגן על עצמו ועל הקרובים לו ובכך החשיבה המאגית יכולה להיות חיובית ולאפשר לילד לפתח כוחות התמודדות. אך במצב חירום עשויות להיות לצורת חשיבה זו גם היבטים שליליים. איך יתמודד הילד הצעיר עם המוות סביבו ועם חוסר יכולתו לשלוט במצב? ילד צעיר אף עלול להאשים את עצמו באירועים קשים שהתרחשו. לדוגמא: אבא יצא מהבית כי אני התנהגתי לא יפה, סבתא נפגעה בפיגוע כי אני לא שמרתי עליה. על המבוגרים לעזור לילד על ידי מתן משמעות ופרשנות נכונה לאירועי החיים. כמו כן עלינו להגן עליו מלקיחת משמעות ובמניעה של רגשות אשמה במצבים שאין ביכולתו להתמודד עמם.

עולמם של ילדים צעירים מורכב מפנטזיות ומדמיון. כך הם מסבירים לעצמם את האירועים המתרחשים סביבם באמצעות סיפורים שהם ממציאים. בסיפורים אלו דמיון ומציאות מתערבבים והתוצאה עשויה להיות קשה יותר ממה שהתרחש בפועל. כלומר, עד כמה שהאירועים עשויים להיות קשים באופן אובייקטיבי, הפרשנות שנותנים הילדים עשויה להפוך את המציאות למעוררת חרדה. מסיבה זו יש לנסות ולענות על שאלותיו של הילד בצורה עניינית וברורה המותאמת לגיל הילד. לעיתים שיחה גלויה על הסכנות האמיתיות של המצב עשויה להיות עדיפה בהרבה על התשובות הדמיוניות שהילד נותן לעצמו…

גם גילם הצעיר של הילדים מהווה גורם משמעותי באופן בו הם מתמודדים עם מצבי חירום. ילדים צעירים יש פחות ניסיון בעמידה בלחצים ופחות הבנה ביחס לדברים המתרחשים סביבם. יחד עם זאת הם קולטים את המידע על המתרחש סביבם ומבינים כי המבוגרים החשובים להם נמצאים בלחץ ובמתח. משום כך למבוגרים הקרובים לילד יש השפעה רבה הן על האופן בו הוא תופס את מידת הלחץ והן על בחירת דרכי ההתמודדות שלו. הקרנת תחושת שליטה, שמירה על סדר יום מתאים, שיחה עם הילדים על המתרחש בשפה ברורה ויצירת תחושת 'ביחד' חמה ומקבלת עשויה להקל על הילד להתמודד עם תקופה לא קלה זו.

מקורות: מאמרה של אורה גולדהירש "איתותי מצוקה של ילדים במצבי לחץ", פסיכולוגית התפתחותית וספרה של קלודי טל – התמודדות עם פחדים בגיל הרך.

על הכותבת

חלי בילו

חלי בילו

יזמית, בלוגרית, מרצה, חיית רשת, יועצת עסקית לתחום הדיגיטל, אמא ל-3 ילדים מדהימים ובעלת האתר 2bmommy

עכשיו בגנים

כאן תמצאו מידע מקיף ומגוון על חינוך טרום יסודי גם לכם ההורים וגם תוכן מקצועי, עדכני ורלוונטי לגננות, מנהלי/ות גנים ולצוות המקצועי. קריאה שימושית ומהנה!

המייל האדום

נתקלתם בבעיה?

דווחו לנו על: אי סדרים ו/או בעיות ו/או חוסר הגינות ואנחנו בפורטל גן ילדים נשמח לסייע לכם בבדיקה ובטיפול בבעיה*

פרסמנו אצלנו!

יש לכם גן ילדים או עסק שמעניין הורים?

אנחנו הבמה שלכם! צרו עימנו קשר ונציע לכם חבילת פרסום שאי אפשר לסרב לה.

עכשיו בפורומים

שם הפורום

2 שורות על המתאות את הפרום
2 שורות על המתאות את הפרום 

חדש בלוחות

יד 2

הצעות עבודה ושירותים

הצעות עבודה ושירותים